תקופת הצינון בהליכי חדלות פירעון היא נושא מרכזי בדיני חדלות פירעון בישראל. היא משפיעה על זכויותיהם של חייבים ונושים כאחד, ומהווה כלי חשוב בשמירה על הגשמת מטרות החוק. לאחרונה, בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם הלכת אלקצאצי, שקבעה את העקרונות לתקופת הצינון שבין ביטול הליך פשיטת רגל להגשת בקשה שניה לפשיטת רגל, רלוונטית ותקפה גם לאחר שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החליף את פקודת פשיטת הרגל. בבלוג זה נסקור את פסק הדין החשוב הזה ונבחן את השלכותיו.

הרקע להלכת אלקצאצי

על פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, לפיה התנהלו הליכי חדלות פירעון של יחיד לפני כניסתו של חוק חדלות פירעון לתוקף, לבית משפט של פשיטת רגל הייתה הסמכות לבטל את הכרזתו של חייב כפושט רגל. זאת, בין היתר, אם התנהל החייב בחוסר תום לב, בין אם בשלב יצירת החובות ובין אם במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו.
בשנת 2014, בפסק דין מכונן בעניין זה, קבע בית המשפט העליון את הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי). הלכה זו קבעה כי בפנייה מחדש להליכי פשיטת רגל במקרה של ביטולם עקב מחדלים, תקופת הצינון בין ההליכים תעמוד על בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים יותר - עד שנתיים וחצי.

הכרעת בית המשפט העליון

בשלהי שנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ביום 20/06/2021, הגיעה סוגיה זו שוב לשולחנו של בית המשפט העליון אלא שהפעם נדרש בית המשפט העליון לדון בה על פי החוק החדש ולא על פי פקודת שפיטת הרגל. בפסק דין מקיף בן 11 עמודים, בהרכב בראשות כבוד השופט דוד מינץ ובהסכמת כבוד השופטים יצחק עמית ונעם סולברג, נקבע כי:
1. הלכת אלקצאצי שרירה וקיימת ותמשיך לחול גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
2. במידה ולא נקבעה תקופת צינון על ידי הערכאה שביטלה את ההליך הקודם, הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא הגורם המוסמך להכריע בדבר אורך תקופת הצינון.
בית המשפט העליון עמד על כמה נקודות מרכזיות במסג את קביעותיו במספר נקודות מרכזיות:
1. גם על פי החוק החדש, הליך חדלות פירעון הוא בבחינת חסד שעושה המחוקק עם חייבים.
2. בדומה לפקודת פשיטת הרגל, גם על הליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש, חולש עיקרון העל לפיו על היחיד לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים.
3. ללא קביעת תקופת צינון, לא תהיה תוחלת לביטול ההליך בשל מחדלי היחיד, ולא יהיה ליחיד תמריץ לשתף פעולה ולהימנע מיצירת מחדלים במהלך הליך חדלות הפירעון.
4. קביעת תקופת צינון לא סותרת את התכלית של שיקומו הכלכלי של היחיד, שכן היא נועדה לאזן עם טובת הנושים שנדרשים להשקיע משאבים כלכליים נוספים במקרה של פתיחת הליך פירעון שני ועם טובת הציבור כולו מכיוון שפתיחת הליך חדלות פירעון נוסף נופלת על הקופה הציבורית.
בית המשפט העליון הוסיף ופסק שהסמכות לקבל החלטות בעניין תקופת הצינון נתונה לממונה על הליכי חדלות פירעון כחלק בלתי נפרד מהסמכות שהקנה לו המחוקק לנהל את העניינים השוטפים במסגרת הליכי חדלות הפירעון של יחידים.

לסיכום, פסק דין זה מבהיר כי גם תחת המשטר החדש של חוק חדלות פירעון, כי חלק מהחובה של החייבים לנהוג בתום לב היא שיתוף פעולה עם ההליך והימנעות מיצירת מחדלים שיביאו לביטול הליך חדלו הפירעון בעניינם ופתיחת הליך חדש מבלי שתוטל עליהם כל סנקציה בשל כך. בנוסף, הטלת סנקציה במקרים כאלה תחזק את האמון במערכת ותגן על האינטרסים של הנושים והציבור הרחב.