מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה, זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. אולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד. דוגמא לחוב מסוג זה ברוח דברים אלה חוקק סעיף 175 (א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 הקובע, כי ההפטר לא יחול על "חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין". אך למרות זאת סעיף 175(ב) לחוק מסמיך את בית המשפט להורות כי ההפטר יחול גם על חובות מסוג זה, כולם או חלקם בתנאים שימצא לנכון. פסק דין מעניין שבמרכזו סוגיה משפטית רגישה ומורכבת זו, הורתה כבוד השופטת דר להב מבית משפט השלום בראשון לציון, על מתן הפטר לאלתר ליחיד שמרבית חובותיו הן חובות מזונות. החייב, יליד שנת 1965 ולו שני ילדים בגירים, משתי נשים שונות מהן התגרש. היחיד הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנעדר כושר עבודה בשיעור של 100%, הוא מתקיים מקצבת נכות, נעדר נכסים, מטופל במרפאה פסיכיאטרית ומתגורר בקהילה שיקומית, עקב מחלת נפש קשה ביותר (סכיזופרניה) אשר ממנה הוא סובל ואשר ממנה אין החלמה ושיקום. ביום 14.5.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו. יצוין כי הייתה זו הפעם השנייה בה פונה החייב להליך חדלות פירעון לאחר שהליך זה הליך חדלות פירעון שני, לאחר שהליך פשיטת רגל קודם בעניינו בוטל בין היתר עקב חוב המזונות הגבוה. לנאמן הוגשו חמש תביעות חוב בסך כולל של 726,427 ₪, מתוכן שתי תביעות חוב בגין חוב מזונות האחת בסך של 579,046 ₪ והשנייה בסך של 120,000 ₪. ביום 27.10.2021 הגיש היחיד בקשה למתן הפטר מחוב מזונות העבר, זאת על רקע מצבו הרפואי ונסיבות חייו, אך לנוכח התנגדות שהגישה אחת מגרושותיו, הורה בית המשפט כי הסוגיה תידון במסגרת הדיון בצו לשיקום כלכלי. לפיכך, ביום 7.7.2022, במסגרת הדיון בצו לשיקום כלכלי נדונה גם בקשת היחיד למתן צו הפטר בעניינו.

גרושתו של היחיד חזרה על התנגדותה למתן ההפטר. באת-כוח הממונה על הליכי חדלות פירעון ששימשה גם כנאמנת בתיק, התנגדה אף היא למתן ההפטר ודרשה לבטל את הליך חדלות הפירעון מכמה טעמים. לטענתה, על פי החוק והפסיקה, חובות בגין אי תשלום מזונות אינם ברי הפטר ויצירתם נגועה בכשל מוסרי - חברתי שעולה כדי יצירת חובות בחוסר תום לב. ולכן, בנסיבות המקרה אין במתן צו ההפטר כדי לסייע במניעת חדלות הפירעון. באת כוח הממונה הוסיפה וטענה כי גם היעדר נכסים כלשהם שיש במימושם להביא ערך כלכלי משמעותי לקופת הנשייה תומך בעמדתה ועל כן המליצה על ביטול ההליך. לאחר שכבוד השופטת דר להב שמעה את טענות הצדדים, היא הגיעה למסקנה כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם ראוי לתת לחייב הפטר מחוב המזונות. מחלת הנפש שבה לוקה היחיד היא מהקשות ביותר, ואין ממנה מרפא. ליחיד אין כל נכסים, הוא משתכר מקצבת נכות וממשכורת צנועה מהמפעל השיקומי שבו הוא מועסק. על פי הנתונים שהוצגו, גם לו תמשיך גרושתו בהליכי גבייה של חוב המזונות, לא תהיה בכך כל תוחלת, כפי שלא ראתה מהליכים אלה תוצאה כלשהי לאורך שנים רבות. כל אלה מטים את הכף, לטובת מתן הפטר מחוב המזונות. בהחלטתה הדגישה השופטת כי אין לראות בכך משום "פרס" על התחמקותו רבת השנים של היחיד מתשלום מזונות לילדיו, שאין כל ספק כי יש לגנותה, אלא אך הכרה במציאות הנוכחית העגומה של מצבו הנפשי והכלכלי, שבעקבותיה מן הראוי ליתן לו הפטר, הגם שמדובר בחוב המזונות. יחד עם זאת, על מנת "לאזן" את התוצאה של מתן הפטר לאלתר למי שהתנהלותו לאורך שנים הייתה בלתי ראויה, הורתה להאריך את התקופה המנויה בסעיף 167(ג), כך שנכסים אשר יתקבלו על ידי היחיד במהלך פרק זמן של שש שנים מיום מתן פסק הדין יוקנו לקופת הנשיה, וזאת בכפוף למגבלות הקבועות בדין בעניין זה.

חדל"פ 37156-04-20 הלוי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'